דלקת הצפק
| תחום |
גסטרואנטרולוגיה  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
צפק |
| תסמינים |
הקאה, abdominal tenderness, בחילה |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1952823 |
| MeSH | D010538 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
K65 |
| ICD-11 |
DC50 |
  | |
דלקת הצֶפֶק (בלועזית: פֵּרִיטוֹנִיטִיס, Peritonitis) היא תהליך דלקתי בחלל הצפק (פריטונאום), שבו נוזל עשיר בחלבון פיברין ובתאי דם לבנים חודר לתוך חלל הצפק, בדרך כלל, כתוצאה משנית מזיהום המתפשט מאיבר מזוהם בבטן. מקורות הזיהום הנפוצים, הם: נקב בתוספתן, תריסריון, קיבה, כיס מרה ומעיים, דלקת באיברי המין הנשיים ודלקת בלבלב.
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב, בתחילה הזיהום מקומי והאזור הנגוע מוקף על ידי הפדר הגדול, המעיים וסירכות (הידבקויות) פיברין. אם המוקד הדלקתי הוא חלק מתהליך מתמשך, או שתנגודת המאכסן נמוכה,[דרושה הבהרה] התהליך הממוקם מתקדם לדלקת צפק מפושטת המסכנת את חיי החולה. לתוך חלל הצפק חודרות כמויות גדלות של נוזל דלקתי, תנועת המעי משותקת ומופיעה ירידה בנפח הדם היעיל. במצב זה, מתפתחת לעיתים קרובות טוקסמיה כתוצאה מספיגה של חומרים רעילים מחלל הצפק, וכן אלח דם (ספסיס), אם התפתח זיהום חיידקי. החיידקים השכיחים הגורמים לדלקת הצפק הם E. coli ו-Klebsiella.
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סימני דלקת הצפק תלויים במידה רבה במקור התהליך הדלקתי ובקצב התקדמותו. בתחילה, מתפתח לרוב כאב חד באזור שבו התפתח הנקב, מלווה בהרגשת בחילה, הקאות, עליית חום הגוף, רגישות מקומית למגע, ותנגודת של שרירי הבטן למישוש. כאשר הדלקת מתפשטת בחלל הצפק, מצבו הכללי של החולה מורע, מופיע לרוב חום גבוה, סימני צחיחות וכאב מפושט בבטן המוחמר אפילו על ידי תנועות גוף קלות.
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאבחון מהיר יש חשיבות מכרעת. מבצעים צילום רנטגן של הבטן בעמידה ובשכיבה כדי להבחין באוויר חופשי בבטן, צילומי טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן ובדיקות דם לעמילאזה, תאי דם לבנים ולבדיקת הפרעה ברמת האלקטרוליטים בדגש על אשלגן נתרן וכלור. עם זאת, ניתוח הוא האמצעי המהימן ביותר לאבחון.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתוח להפסקת הדליפה לתוך חלל הצפק חיוני ברוב המקרים להצלת חיי החולה, כאשר קיימת סבירות גבוהה לאיבר מנוקב. במקרה של דלקת בלבלב או דלקת האגן הקטן, לא מבצעים בדרך כלל ניתוח חירום. לפני הניתוח, יש לטפל בחולה ולהכינו לניתוח על ידי עירוי נוזלים לווריד לשם תיקון הפרעות במאזן הנוזלים והאלקטרוליטים, טיפול אנטיביוטי רחב-טווח כנגד חיידקים אארוביים ואנארוביים, טיפול נגד הכאב, והכנסת צינור לקיבה (זונדה) לשאיבת נוזלים לשם הפחתת תפיחות הבטן.
הסיבוך השכיח ביותר לאחר ניתוח הוא Evisceraation Abscess.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דלקת הצפק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.